1. לרוב אין חוזה כתוב ומדובר בהתקשרות בע"פ, או לביצוע עבודה אחת נקודתית (תיקון מערכת חשמל, תיקון צנרת, צביעת דירה, וכד`) או לסדרת עבודות (שיפוץ דירה למשל). ממילא אין גם ערבויות או בטוחות מצד הקבלן המבצע, שתבטחנה את ביצועה המלא והתקין של העבודה. 2. לעיתים לא ניתנת ו/או לא נדרשת קבלה בגין מתן השרות - שהרי לרוב אין המזמין יכול להזדכות במע"מ ו/או לנכות את ההוצאה כהוצאה מוכרת, שכן מדובר בעבודה שמבוצעת בדירות מגורים פרטיות ולא בעסק. 3. בדרך כלל התשלום הינו בשיקים, בפרט כאשר מדובר בעבודת שיפוץ מקיפה.
חוזה בכתב - עדיף
כאשר אתם מסכמים עם קבלן סיכום, לאחר דין ודברים ביניכם - כלומר: האחד מציע, השני מקבל או נושא ונותן עד שישנה הסכמה וגמירות דעת - וכאשר הסיכום הזה מכיל את כל הפרטים המהותיים של העבודה (מחיר, היקף, מועד או שלבים וכד`) - אזי יש ביניכם לבין הקבלן חוזה, אמנם בע"פ, ועדיין חוזה לכל דבר ועניין.
אין כל בעיה משפטית עקרונית עם חוזה בע"פ. חוזה בע"פ הינו חוזה מחייב לכל דבר ועניין, חוץ ממקרים בודדים, בהם החוק מחייב לערוך חוזה כתוב (כגון במקרקעין). אבל - וזה אבל גדול - בכל זאת עדיף, כמעט תמיד, להעלות את הסיכום על הכתב. בע"פ, שכן בלי מסמך כתוב, חפשיים הצדדים לטעון כראות עיניהם: מה סוכם לגבי מועד סיום העבודה? האם המחיר כלל גם את נקודות החשמל או רק את ארון החשמל? וכו` וכו.` ויכוחים אלה לא יהיו אם יש מסמך כתוב ומפורט. כלומר: הבעיה עם חוזה בע"פ היא בצד הראייתי ולא בצד העקרוני. לכן אני ממליץ, שלפחות כאשר מדובר בעבודה מתמשכת יערך חוזה כתוב. לא צריך בשביל זה עו"ד (אם כי כאשר מדובר בעבודה רחבת היקף ויקרה, עדיף להשקיע עוד קצת ולקבל חוזה מסודר מאיש מקצוע), רק צריך לרשום את כל הנקודות שסוכמו, בצורה הפשוטה והברורה ביותר.
אל תשאירו נקודות פתוחות או עמומות. נסו להגדיר במדוייק, ככל שניתן, את ההסכמה ביניכם. ניתן להוסיף בסוף חוזה כזה משפט שאומר: "חוזה זה ממצה את כל מה שסוכם בין הצדדים וכל סיכום או תיקון או תוספת יחייבו את הצדדים רק אם יעשו בכתב ובחתימת הצדדים". משפט כזה מקטין עוד יותר את הסיכוי לויכוחים מיותרים בעתיד על מה שסוכם וכידוע לא פעם יש שינויים ותוספות גם לאחר הסיכום הראשוני.
בכלל, כאשר עושים חוזה כתוב, נזכרים בדברים חשובים, שבסיכום בע"פ לעיתים פוסחים עליהם - מה עם אחריות לתיקון - כדאי להוסיף במפורש התחייבות מצד הקבלן לגבי אחריותו לתיקון למשך תקופת זמן ארוכה ככל שניתן ואחריות פירושה תיקון חוזר, על חשבונו, מיד עם דרישתכם אליו. ניתן גם לקבוע את זכותכם לעכב תשלומים או לבטל שיקים במקרה של עיכוב בעבודה או הפרה וכד`.
מי חותם ?
הזמנתם קבלן לעבודה וברצונכם לחתום עימו על חוזה בכתב. מה קורה במקרה בו הקבלן פועל באמצעות חברה בע"מ? במקרה זה מומלץ מאוד להחתים את הקבלן גם באופן אישי. כלומר הוא יחתום בשני מקומות, האחד במסגרת החברה שלו (חתימה וחותמת בד"כ)השני בשמו המלא, ת"ז, ללא חותמת. זה עשוי למנוע מצב בו, במקרה של תביעה, תמצאו עצמכם מול חברה סגורה או "ריקה" (חסרת נכסים, חדלת פרעון). לצערנו, נפוצה אצלנו מאוד התופעה של פתיחת וסגירת חברות לצורך התחמקות מנושים, כאשר הקבלן ממשיך לעבוד כרגיל, כל פעם "בלבוש" משפטי אחר. נכון הדבר, שיש דרך משפטית להרים את מסך ההתאגדות, כלומר: להגיע לאיש עצמו למרות שחתם כחברה בע"מ, אולם זו דרך משפטית קשה ומורכבת וכדאי לנסות מראש למנוע את המצב, ע"י החתמת בעל המקצוע באופן אישי.
קבלה ומע"מ
עבודות קבלניות מזדמנות וגם עבודות שיפוץ יותר מקיפות מחייבות את נותן השרות בהוצאת חשבונית מס ואין זה סוד, ששני הצדדים "מפסידים" בד"כ מהעניין, כי לרוב סוג זה של עבודה אינו מהווה הוצאה מוכרת (כשמדובר בדירה שמשמשת רק למגורים) תוספת המע"מ אינה מקוזזת. כדאי לדעת, שתשלום בגין עבודה כאמור, ללא קבלה, מהווה לכאורה עבירה לא רק מצד נותן השרות אלא גם מצד המזמין.
זאת ועוד: אמנם אין מניעה לתבוע גם בגין עבודה שבוצעה ללא קבלות, אבל שוב חוזרת הבעייה הראייתית, כלומר: הויכוח שעלול להתפתח סביב שאלות עובדתיות של כמה ומתי שולם, שאלות שממילא לא יכולות להתעורר במסגרת מסודרת ומתועדת.
הגבלת סחירות של שיק
התשלום לקבלני עבודה שונים הוא, בד"כ, או במזומן או בשיקים. יש כמה המלצות בסיסיות וחשובות, בעיקר כשמדובר בשיקים, אבל לא רק: ראשית, הכלל הידוע הוא לנסות, ככל שניתן, שעיקר התשלום ינתן בסוף העבודה. אין תמריץ טוב מזה לקבלן לסיים בזמן את העבודה, במלוא היקפה. לכל הפחות צריך להתעקש להשאיר סכום משמעותי לסוף, למועד בו הסתיימה העבודה לשביעות רצונכם המלאה. זוהי תוספת חשובה משום שההגדרה מהי "סיום העבודה" יכולה להיות שונה ביניכם לבין הקבלן.
כלל שני הוא לנסות להתנות כל תשלום ותשלום בסיום שלב נוסף ומוגדר של העבודה - הגדרת מועד והגדרת ביצוע. כלל שלישי - כאשר מדובר בשיקים, יש להגביל את סחרותם ועבירותם. זו דרך הגנה טובה כדי למנוע מצב, בו קבלן רשלן יסחר (יעביר)את השיקים שקיבל מכם לצד ג` כלשהו. אז, גם אם ביטלתם את השיקים, יכול צד ג` (אותו אינכם מכירים כלל) לפתוח הליכי הוצאה לפועל נגדכם, על בסיס השטרות (השיקים) שביטלתם ומולו לא תוכלו להעלות את הטענות שיש לכם מול הקבלן, שכן שיק שסחירותו ועבירותו לא הוגבלה דינו ככסף.
איך מגבילים שיק ?
הדרך לעשות זאת היא לרשום "לא סחיר" או "למוטב בלבד", וכן למחוק מהשיק את המלה "לפקודת" בעברית ובאנגלית. ניתן לקבל מהבנק מראש פנקסי שיקים שזו צורתם. אציין, כי לא מספיק למחוק את המלה "לפקודת" כדי למנוע את עבירותו של השיק ולכן צריך להוסיף גם את ההגבלות האחרות של "למוטב בלבד" או "לא סחיר". רצוי גם להוסיף את המלה "בלבד" לאחר שם הנפרע. פעולות אלה מגבילות את יכולתו של הקבלן לסחר את השיק לגורם אחר. אם תוסיפו גם "קרוס" (קרי שרטוט של שני קווים מקבילים אלכסוניים על פני השיק) יחייב הדבר את הקבלן להפקיד את השיק בחשבון הבנק שלו וזו הגבלה טובה נוספת.
מתי בכל זאת ניתן לטעון טענות מול אותו צד ג` שקיבל מהקבלן את השיקים - כדי לא לסרבל את הדיון במונחים משפטיים סבוכים ומורכבים, נאמר בשיא הפשטות, שכאשר העברת השיק מהקבלן לצד ג` נעשתה בחוסר תום לב, ניתן להתגונן מול אותו צד ג` באותן טענות שיש לכם מול הקבלן (אי ביצוע עבודה, גרימת נזק, הפרת הסכם, וכד`).
דוגמא לחוסר תום לב מובהק: כאשר הקבלן, שמודע למחדליו או לחוסר שביעות הרצון שלכם מעבודתו, מעביר לצד ג` את השיקים, במטרה למנוע מכם התמודדות משפטית ישירות מולו וצד ג` יודע זאת ומשתף עם הקבלן פעולה. האמת היא, שמקרים כאלה קורים הרבה, אבל מטבע הדברים קשה מאוד להוכיח את הקשר - למעשה הקנוניה - שבין הקבלן לחברו. כדי לנסות ולחשוף את הקשר הפסול הזה, צריך יהיה למשל לנסות ולהראות, שלא היתה כל תמורה מצד אותו צד ג` בגין השיק שקיבל מהקבלן, כלומר שביניהם לא היתה עיסקה של ממש. או אולי שהיו מקרים כאלה גם בעבר וזוהי שיטה ביניהם. עיתוי העברת השיקים מהקבלן לצד ג` גם הוא יכול ללמד לעיתים על קנוניה ביניהם. הבעיה היא, שההליך המשפטי בו מדובר יקשה עליכם מאוד להוכיח זאת, משום שבפועל המצב הוא זה: צד ג` ניגש ללשכת ההוצאה לפועל עם השיקים שביטלתם ומגיש אותם לביצוע. אתם רשאים להגיש תצהיר ובו לבקש רשות להתגונן מביצוע השיקים. דהיינו: אתם תהיו אלה, שתאלצו להעיד, להחקר ולהביא ראיות ולא להיפך. לכן הפתרון הנכון הוא למנוע מראש את המצב הזה, ע"י הגבלת השיק.
מתי ניתן לבטל שיק?
סוגיה מורכבת ומרתקת זו גם היא יכולה להתפרס על פני מאמר שלם בן 25 עמודים. למעשה המונח "ביטול שיק" הוא מטעה, שכן שיק הינו כסף לכל דבר ועניין והוא לא ניתן בכלל לביטול ! כן, שמעתם נכון ! אם לדייק לא את השיק אתם מבטלים אלא רק את רשותו של הבנק לפרוע את השיק, קרי אתם, כלקוח של הבנק ומושכי השיק (זה המונח המשפטי) מודיעים לבנק: נא לא לכבד את השיק. אוחז השיק רשאי לחזור אל המושך (או אל מסיבי השיק) בשל חילול השיק והודעת הביטול אינה משמשת הגנה מפני תביעתו. כלומר, ביטול שיק אינו מונע מהקבלן או ממחזיק אחר בשיק סחיר לפתוח נגד מבטל השיק הליכי הוצל"פ ומבטל השיק ידרש להגן על הביטול בבית המשפט. זו לא משימה קלה, להיפך. ההגנה מוגבלת למקרים מאוד מסויימים. כך למשל עליכם להוכיח כשלון תמורה מלא, כלומר ביצוע חלקי של עבודה אינו מאפשר לבטל שיקים ואף לא חלק מהשיקים. ההמלצה שנתנו קודם לכן, ליצור שלבים נפרדים ומוגדרים של העבודה ולגבי כל אחד מהם לתת שיק נפרד יכולה לפעמים לסייע גם בנקודה זו.
